שיחזור מדיה מגנטית

מי שכבר מכיר את תופעת ההשראה בין השכבות (Print Through) יבין כי זו מתגברת עם תופעת הסרט הדביק ואוורור הסרטים (הסעתם קדימה ואחורה על גבי מכונת ההקלטה) רק מגביר את הנזק. כל עוד הסרט נמצא במצב קבוע ההשראה קבועה בנקודה אחת, פתיחת הסרט וסידור מחודש של השכבות לא עוזר לייבוש וגורם להשראה שניה במיקום חדש כך שנוצרת השראה כפולה! 

תופעת הסרט הדביק אינה הבעיה היחידה וסרטים ישנים עלולים גם להתייבש ולהתפורר. תופעה זו אופיינית לסרטים משנות החמישים והשישים המאבדים את גמישותם. הסימפטום הברור ביותר לתופעה זו מתרחש כשהחומר המגנטי (החומר החום) ניתק מן הבסיס הפלסטי תוך כדי נגינת הסרט והבסיס הפלסטי השקוף ניראה לעין במקומות מסוימים. מצב זה הוא קריטי ביותר והטיפול בו גם הקשה מבין כל טיפולי השחזור. אין כל דרך להשיב את אות האודיו בנקודות שבהן ניתק החומר המגנטי מסרט הפלסטיק אולם כיום יש באפשרותנו להחזיר לסרט את גמישותו בתהליך מעבדה מיוחד בו אנו מחדירים חומרי סיכה והגמשה אל בין מולקולות החומר המגנטי. 

סרטים המיועדים לשחזור ולשימור יציגו את אחד הסימפטומים הבאים: 

נטייה לצייץ ולהידבק לחלקי מכונת ההשמעה כולל גיידים וראש ההשמעה. שבבי סרט רבים נראים ליד ראש הטייפ לאחר שימוש בסרט ההקלטה. לכלוך רב מן הרגיל מצטבר על ראש הטייפ וגם על חלקים אחרים לאחר שימוש לא ארוך. טיפות לחות נראות על פני הסרט. אבקה לבנה המופיעה על פני הסרט מעידה על המצאות פטריות או תחילתה של התפוררות מואצת. סרטים דביקים יגרמו למכונת ההקלטה לרטוט ולרעוד ולהשמיע "צוויחות וציוצים". במצבים קיצוניים יגרמו הסרטים להאטה של תנועת הסרט עד לעצירה מוחלטת, ועלול להיגרם נזק רב למכונת ההקלטה. ניקוי הראשים וחלקי טייפ אחרים עלול לקחת זמן רב והנזק הנגרם הנו בלתי הפיך אם הסרט הדביק סתם את המרווחים בראש הטייפ (Head Gap). 

החדשות הטובות הן שסרט דביק מכיל עדיין את כל המידע שהוקלט עליו ושלבעיית הסרט הדביק יש פתרון. תהליך השחזור נקרא בעגה המקצועית אפית סרטים ובו מחזירים באופן זמני את הסרטים למצבם המקורי. תהליך השחזור מאפשר גיבוי והעתקה של הסרט לכל מדיום רצוי או עבודה על גבי הסרט המשוחזר עצמו - עד חודש שלם לאחר הטיפול. מניסיוני, עם הציוד שברשותנו, כל הסרטים שעברו את התהליך אפשרו נגינה מושלמת והתנהגו כסרט רגיל לכל דבר, אפילו סרטים שהיו במצב הגרוע ביותר נוגנו והועתקו לסרט חדש ללא השארת משקע חריג על חלקי הטייפ. חדשה טובה נוספת היא שאפשר לחזור על התהליך מספר פעמים ללא כל תופעות לוואי לחומר המוקלט עצמו פרט לעליה מזערית ברמה של 1dB בהשראה שכבתית. 

מספר עצות פשוטות לזיהוי סימני סכנה אפשריים: 

אם טיול במחסן הסרטים גורם לכם להזיע, להשתעל או להתעטש, סביבה זו גורמת נזק לסרטים שלכם. בדקו את פנים קופסת הסרט וכל חלק סרט הנראה לעין. 

הסרט צריך להראות נקי ואחיד - כל שינוי צריך להדליק נורת אזהרה. שברים או קמטים בקצות הסרט עלולים להיגרם מגלגול לא נכון של הסרט בגמר השימוש. במשך הזמן ייווצרו חריצים על פני הסרט מתוך הלחץ העצמי של שכבות הסרט זו על זו. פסים על פני הסרט מעידים על שחיקה הנגרמת מהתרופפות חומרים תוך כדי שפשוף – במצב זה סביר כי חלה גם ירידה באיכות האודיו המוקלט היות ובאותם מקומות כבר נשחק החומר המגנטי. 

אם בפתיחת קופסת סרט הריח אינו כרגיל והוא מאופיין בריח עבש, חמוץ, סרחון קל או כריח דונג הסרט נמצא כבר בתהליך התפרקות והשמדה עצמית. בדיקה זו יש לבצע מייד עם פתיחת הקופסה משום שהריחות קלים ונעלמים במהירות 

. כל שינוי צבע בפני הסרט מעיד על התפוררות הדבקים הקושרים את חלקיקי הסרט לבסיס הפלסטי. 

אבקה לבנה מעידה על התייבשות ובריחת החומר המאפשר גמישות לסרט ההקלטה. בעזרת חומרים כימיים ניתן להחזיר בתהליך איטי את הגמישות לסרט ההקלטה כך שלא "ישבר" על מכונת ההשמעה. תופעה זו אופיינית לסרטים משנות החמישים והשישים אך אינה מוגבלת לשנים אלו וכבר נתקלתי בסרטים מסוף שנות השבעים שהציגו תופעות דומות. 

השחרה של קצוות הסרט, זיהום בצבע חרדל וגידולים אחרים מעידים על נוכחות פטריות הגדלות על פני סרטים בתנאי לחות גבוהים. סרטים הנגועים בפטריות מסוכנים לבריאות, יש לבודדם ואסור לטפל בהם בשום פנים ואופן.