מה בין שימור, שמירה ושיקום?
המונחים שימור שמירה ושיקום משמשים לעתים קרובות באופן חלופי. עם היותם קרובים זה לזה חשוב להבין ולזכור כי בכל הקשור בחומרי ארכיון יש לכל אחד מהם זהות ומשמעות שונה ברורה וספציפית. משמעויות אלו מתחדדות במיוחד כאשר השימוש בהן נעשה בהקשר של הטיפול בפריטי תרבות ארכיונאים אודיו ויזואליים כגון סרטים לאודיו, וידאו או פילם.
שמירה
מונח זה הינו הרחב ביותר והוא מקיף את כל אותן הפעולות והפעילויות שנועדו לייצור סביבה מתאימה ובטוחה המיועדת להבטחת חיי האוספים והמשכיותם. תכנית השמירה כוללת ניטור סביבתי, גיוס כספים, פעולות הקשורות לביטחון האוספים, מוכנות למקרי אסון ותכנון לטווח ארוך. בחינת הפריטים ותיעוד קפדני ומדוקדק גם הן פעילויות שמירה קריטיות, למרות שלעיתים ובטעות אינן נחשבות לכאלה, שנועדו להבטיח פיקוח אחראי על אוסף פריטי המדיה השונים. פעולות השמירה יכללו בתוכן פעולות שימור ושיחזור כפי שיובן בהמשך.
שימור
פעולת השימור נחשבת בדרך כלל להיבט אחד בתוך תכנית השמירה הכוללת לאוסף אודיו ויזואלי. מטרת השימור היא לייצב, לתקן נזקים ולמנוע הידרדרות במצבו של אוסף. פעולת השימור נכונה מבטיחה שיפור במעגל החיים היעיל של האוסף, מאריכה את חיי המדף היעילים של הפריטים האודיו ויזואליים ומממשת את הפוטנציאל הגלום בהם לטובת קהל המשתמשים של הארכיון.
פעולות הקשורות בשימור עשויות לכלול ניקוי פיזי של הפריטים, שמירה על ציוד ההפעלה הספציפי והרלוונטי לאותו האוסף כמו גם הקפדה על אחסון וטיפול נאות. למשל, באמצעות יצירת עותקי הנגשה לשימוש שוטף אפשר להבטיח כי לא תחול הדרדרות במצבו הפיזי של העותק המקורי עקב בלאי משימוש רב או שימוש שאינו נכון.
שחזור
בכל הנוגע במדיה מגנטית או פילם קיימים שני סוגים של שחזור: שחזור של מדיה פיזית ושחזור של מידע מוקלט.
בשיקום הפיזי של מדיה יש לנקוט בכל הפעולות והצעדים הדרושים להחזרת סרט פגום שמצבו התדרדר, בין אם זה סרט אודיו, קלטת ווידאו או פילם, למצבו המקורי בעת ההקלטה או הצילום. פעולות אלה יכללו שיקום בסיס הסרט וחומרי ההקלטה הצמודים אליו (מגנטי או אופטי) במטרה להשיבם למצבם המקורי בעת ההקלטה. המטרה בפעולות אלו היא הבטחת גישה למידע השמור על גבי הסרט - שאינה אפשרית במצבו הנוכחי.
לעיתים, במקרים בהן התדרדרות היא קשה, יהיה עלינו לנקוט באמצעים משקמים הכרחיים לשחזור והצלת המדיה הפיזית עד לרמה הנדרשת שתאפשר ייצור עותק חדש של ההקלטה המקורית וזאת ללא קשר לרמת האיכות המושגת כתוצאה מכך. פעולות אלו משולות ל"ארכיאולוגיה אודיו ויזואלית".
לעיתים ברצוננו לבצע שחזור של האות המוקלט על מדיה מקורית למטרות שיפור איכות הצליל או התמונה. בתהליך שחזור זה מובנה שינוי שיש לקחת אותו בחשבון. עיבוד האותות המובנה בתהליך משנה את העותק המקורי ומהווה הפרה של עיקרון היסוד לשימור ארכיוני כהלכתו. פעולות אלו יכללו מרכיבים שהם כה בסיסיים עד שלעיתים נחשבים למובנים מאליהם ומבוצעים ללא מחשבה תחילה: שינוי העוצמה, ניקוי רעשי לוואי, שיפור חדות וצבע וכך הלאה. פעולות אלו יש לבצע רק כאשר הן הכרחיות ורק על גבי עותקים ולעולם לא על גבי החומר המקורי.
פעולות השחזור של אוספים אודיו וויזואליים כוללות יותר ויותר שילוב של שני המרכיבים גם יחד – שיקום המדיה הפיזית לרמת נגינה ולאחר מכן העברת הצלה של החומר המוקלט למדיה דיגיטלית חדשה להבטחת המשכיות האוסף. האוסף הדיגיטלי החדש אמור לשקף את כל האיכויות השמורות באוסף המקורי. להבטחת היבט זה של הפעולה הארכיונאית נוצרו סטנדרטים גבוהים המקובלים על כל השותפים לתהליך.
סיכום
כעת ברור כי דיגיטציה ברמה מוגבלת שאינה נוקטת בכל האמצעים הטכניים והטכנולוגיים הדרושים להבטחת אמינות המידע הדיגיטלי ביחס לחומר המקורי בין אם היא נובעת מחוסר ביכולת טכנית של מבצע ההמרה, ציוד באיכות נמוכה או "עיגול פינות" של המבצעים היא פגיעה בעקרונות היסוד הבסיסיים ביותר ארכיונאות. מסיבה זו יש להבטיח כי העברת המידע מהמדיום המקורי אל המרחב הדיגיטלי נעשית בצורה אחראית ואיכותית ויש להיערך לכך בכל הרמות, חוזר לפרק הפותח בשימור.
ימיו של המסטר האנלוגי מתמעטים לא רק בגלל התפרקותו הפיזית הנובעת מגילו אלה גם היעלמות הציוד המיועד לנגינת החומר הארכיונאי. עותק דיגיטלי, קובץ, של החומר האודיו ויזואלי המקורי יהיה המסטר החדש. זהו הנכס החשוב ביותר של הארכיון בין אם ימוקם במרחב דיגיטלי חסוי או גלוי לקהל הרחב בין אם הוא מוגבל בגישה או מהווה מנוע יצירת רווחים לארכיון ולכן יש להתייחס אליו אל דרך יצירתו ואל המסלול להבטחת קיומו במלוא תשומת הלב והאחריות הנדרשים. המעבר מהפורמט הישן אל החדש היא תהליך המשול ללידה. הדרך לא תמיד קלה אבל התוצאה משמחת מידית ולאורך זמן.